<h1>הרוקח סימן ש"כ</h1>
<h2>דף נו.</h2>
במס' שבת בפ' כל כתבי [דף קיט] כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן מאי אמן אל מלך נאמן. אל קודם העולם מלך העולם נאמן בתחיית המתים האל הנאמן שומר הברית והחסד. מן אל מלך נאמן עד אני ה' אלהיכם רמ"ח תיבות כנגד רח"ם אברים כדאי' בתנחומא א"ר מני אל תהי קרית שמע קלה בעיניך מפני שיש בה רמ"ח תיבות כנגד אברים שבאדם ומהם ברוך שם כבוד מלכותו וכו' אמר הקב"ה אם שלי כתיקנה אני אשמור את שלכם. לכך רמ"ח תיבות שמרני כאישון בת עין. אמר לו הקב"ה שמור מצותי וחיה. על כן מצרפין אל מלך נאמן וברוך שם כבוד מלכותו, להשלים רמ"ח כי בתורה מן שמע עד ובשעריך מ"ח תיבות והיה אם שמע קכ"ב ציצית ס"ט הרי רל"ט כנגד אבריו ובראש ט' אברים לכן מוסיפין ט' תיבות, אל מלך נאמן ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
<h2>דף קד:</h2>
אמן, אל מלך נאמן מה שאפילו יחיד אומר אמן אל מלך נאמן וקיימא לן בברכות בפ' שלשה שאכלו תניא העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה מגונה, בכל הברכות. והא דתניא הרי זה משובח, בברכת המזון, בונה ירושלם אמן. ובתוספת' בפ' אחד הפורס על שמע והמברך על הפירות ועל המצות לא יענה אמן אחר עצמו, ואם ענה הרי זה בור. ירושלמי תני הפורס על שמע והעובר לפני התיבה והקורא בתורה והנושא את כפיו והמפטיר בנביאים והמברך על אחת מכל מצות האמורות בתורה לא יענה אמן אחר ברכותיו ואם ענה הרי זה בור אית תנאי דתני הרי זה חכם, אמר רב חסדא מאן דאמר הרי זה בור בעונה על כל ברכה וברכה ומאן דאמר חכם בעונה בסוף. ונראה הא דאמר בבונה ירושלם לפי שהוא סוף ברכת המזון הוא הדין סוף הכל כמו קודם קרית שמע שהוא סיום. ואע"ג דהוי אמת ויציב כעין ברכה הסמוכה לחברתה דלא מתחיל בה בברוך מכל מקום הוי כענין סוף, מדאמר בפ' ערבי פסחים ברכה הסמוכה לחברתה וברכה אחרונה של קרית שמע שהוצרך להזכירה שגומר בברוך ולא מתחיל. הלכך אף יחיד קודם קרית שמע אומר אמן.
